אהרלה 1

הרַבְּהֵ חלֲוֹמוֹת ילַדְוּת היָוּ ליִ בּיְלַדְוּתיִ, אחַתַ מהֵןֵ היָתְהָ הכֲיִ חזֲקָהָ, שׁיֶּגַּיִע יוֹם בּוֹ אוּכלַ לדְבַּרֵ אלֶ ילְדָיִם בּשִׂפְתָםָ, ל שְׁכַנְעֵ אוֹתםָ להִיְוֹת יוֹת רֵ ר גְיִשׁיִם למְיִ שׁ נֶ וֹׁ שּ הֶ מהֵםֶ. דּרֶ ךְ א רֲכֻּהָ עבָרַתְּיִ עדַ שׁמֶּצָאָתיִ בּתְוֹכיִ אתֶ הכַֹּחוֹת לעַ ֲֹאת, שׂוֹת ז תּקִוְתָיִ שׁהֶמַּאַמֲץָ שׁלֶּיִ היָהָ שׁוָהֶ... שׁ לּ ם כֶ ה בָ ה אַ בְּ , אהרלה "אַתָהּ הולֵֹך?ְ אַתָהּ עוֹמֵ ד? זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת! אַתָהּ כַּנִּרְאֶ ה לאֹ אַהֲרָ 'לֶ ה... אֲבלָ אַתָּה כֵּן אַהֲרָ 'לֶ ה! אָ ז מָה קורֶֹה כָּאן?"כָּךְוְכָךְ שָׁנִים קוֹדֵ ם לָכֵן: אֲנִי יָכוֹל לָלֶכֶ ת! אֲנִי מְסֻגָּ לל!! אֵאי זֶהה נֵנסס!!" "נִשְׁעַנְתִּי עַ ל הַקַּבַּיִם וְהִתְחַלְתִּי לָרוץּ. אַחֲרֵי שָׁנִים אֲרֻכּוֹת בָּהֶן שָׁכַבְתִּי עַל הַגַּ ב ובָּהִיתִי בַּתִּקְרָה! הָיִיתִי שִׁכּוֹר מִשִּׂמְחָ ה."תִּזָּהֵ ר, אַהֲרָ'לֶ ה, אַתָּה עָלולּ לִפֹּל חָלִילָ ה!" – דַּוְקָ א אִמָּא הָיְתָ ה מְבֹהֶלֶת. אִמָּ א שֶׁהֶאֱמִינָה בִּי יוֹתֵ ר מִכָּ ל אָדָ ם אַחֵ ר בָּ עוֹלָ ם, וְנִלְחֲמָ ה בְּכָל כֹּחָהּבִּגְזֵ רַת הַשִּׁתּוּק, הִיא גַּ ם זוֹ שֶׁחָשְׁשָׁ ה שֶׁמָּ א אֶנָּזֵ ק... וְעִם זֹאת לֹא הִפְסִיקָ ה לְעוֹדֵ ד וּלְדַרְבֵּ ן אוֹתִי לְהִתְקַדֵּ ם עוֹד וְעוֹד. רָצְתָ ה לָטַעַ ת בְּרֹאשִׁי תִּקְווֹת וַחֲ לוֹמוֹת שֶׁ עוֹד יַגִּיעַ יוֹם וַאֲנַ חְנוּנְשַׂחֵ ק תּוֹפֶסֶ ת בֶּחָצֵ ר! עוֹד יַגִּיעַ יוֹם וַאֲנִי עוֹד אַשִּׂיג אוֹתָהּבְּתוֹפֶסֶ ת!וּמֵהַמָּקוֹם הֲכִי הֲכִי עָמֹק בַּלֵּ ב שֶׁלִּי אֲנִי רוֹצֶ ה לוֹמַר לָכֶם יְלָדִים וִילָדוֹ ת יְקָרִים וַחֲמוּדִים, אִם אֲנִי הִצְלַחְתִּי בס"ד לָקוּם וּלְהִתְהַלֵּךְ עַ ל רַגְלַי שֶׁלִּי, אָ ז כָּל אֶחָ ד וְאַחַ ת מִכֶּם יְכוֹלִים לְהַשִּׂיג וּלְמַמֵּשׁהַרְבֵּה הַרְבֵּה מְאֹד מֵהַחֲ לוֹמוֹת וְהַתִּקְווֹת שֶׁלָּכֶ ם. אֲנִי מַזְמִין אֶתְכֶ ם לְהִצְטָרֵ ף אֵלַי לְמַסָּע אָרֹךְוּמְיֻחָדמְחַכֶּה לָכֶ ם, בּוֹאוּכֻּלָּם!