ר' אהרן היקר, אני אומר לך עם כל הרצינות, אני לא ילד שמבטיח הבטחות שווא, החיים שלי מכאן ואילך עומדים לגמרי להשתנות, אין לך מושג מה חוללת בי ובמשפחתי, אני שוב מלא חדוות נעורים ונסכת בי כוחות רעננים, בעזרת הבורא אני הולך לחיות אחרת לגמרי מאשר עד עתה.

הרבה ספרים קראתי בחיי, בהרבה הרצאות ביקרתי, ועדיין- מעולם לא חשבתי שספר יכול להשפיע כל כך על חיי ולשנות אותם מהקצה עד לקצה. ההתמודדות האמיצה שלך עם הכאב ועם מכשולי החיים, לימדה אותי הרבה. אך יותר מכל ספגתי בין השורות את הרצון והכוח הבלתי נגמרים ב"ה-לאכול את החיים ולא לוותר אף פעם, בכל תחום. תמיד לשאוף ולעשות את מה שאפשר. המונח "לעשות השתדלות" קיבל פן אחר לחלוטין בעיני.

אני רוצה לומר לך שמכל המסרים החשובים והמדהימים שב"ה קיבלתי מסיפורך, יותר מכל התעורר בי אותו רצון שקצת נרדם לאחרונה. הרצון לכבוש את העולם. הרצון לעשות את מה שאפשר, וגם את מה שאי אפשר. כבר תקופה ארוכה שאני מנסה למצוא את הגפרור שיצית את האש של הנשמה, שאני אחזור להיות אנרגטית כמו פעם, ולא רק לזרום בזרם החיים מאז שסימתי לקרוא את ספרך, נהפכתי לאדם אחר. אדם שפועל, עובד לקראת החלומות שלו.

קראתי את ספרך הנפלא, בכיתי, התרגשתי, למדתי והפנמתי. רב תודות לך על הלימוד המשכיל ועל החיזוק ששאבתי מספר מיוחד ומרגש זה. תעצומות הנפש שלך היו ועדיין מהווים תמרור מאיר ומגדלור לאלפי אנשים שלמדו ממך ואני בתוכם.

משהו שמח שקרה לי בעקבות ספרך, אני מארגנת ערב חברתי בימים אלה לחברותי מימות התיכון, משהו הזוי ולא מציאותי קרה לי כאן, אני, שכל חיי הייתי דחוקה לשוליים, לא מעזה לצייץ ונאלמת קול מול העולם, שבקושי השבתי בכן ולא לשאלות הסובב, וודאי שמעולם לא הבעתי דעתי בציבור, תלושה מהכל ורחוקה מכולם, יוזמת פתאום ערב חברתי ומרימה אותו על כל פרטיו, אם היו אומרים לי לפני שנים ספורות שזה יקרה הייתי מגחכת לגמרי מהרעיון, כעת אחרי שהספר שלך אמר את דברו ומילותיך אלי אישית זעקו לי "אפשר", גיליתי שיש לי יכולת שלא הכרתי, וגם כוח להוציא את זה החוצה... בכבוד והערצה!