הכר את עצמך! (מודעות עצמית)

11 תגובות

1. יפה מאוד ונכון מאוד

   תזכו למצוות , והלואי שנזכה לבחור נכון תמיד

   הגב

   1. אמן אמן ותודה לך צבי על הפרגון

      הגב

2. בס"ד
   לכבוד הרב אהרון מרגלית,
   חשוב שהדוגמא תתן הדגמה להסבר. וזה איננו כך. ההסבר נוגע לבחירה על רקע ריצוי.
   גם לא ברור מהדוגמא מה הקשר בין מודעות לבין הבחירה להמשיך לעשן. הרי רוב האנשים יודעים שעישון מזיק לבריאות, וזה אפילו כתוב על הסיגריות.
   זכיתי לשמוע את הרב בשתי סדרות בירושלים ונהנתי מאד. תודה!
   תודה,
   איריס

   הגב

   1. יש הבדל גדול בין ידיעה לבין מודעות.
      כתוב בתורה: "וידעת היום והשבת אל לבבך ……."
      זה שאדם יודע שזה לא בריא לעשן עדיין איננו מספיק, גם אם זה רשום בפונטים גדולים ע"ג החפיסה.
      אחרי הידיעה צריך גם את 'והשבת אל לבבך', כלומר להכניס זאת למודעות.
      תודה על ההתייחסות וההזדמנות לחדד את הנושא.

      הגב

3. וואהו!
   יישר כח גדול רבי אהרן!
   איזה בנין שרירים אתה עושה לנו. פשוט לעלדעת לעמוד מול האמת ובמאמר זה גם לדעת לעמוד מול האמת ולהגיד – נכון, אני זה שהחלטתי, והחלטתי לא נכון,
   איך באמת נדע לממש את סדר העדיפויות כשהוא בעצם ידוע גם לנו רק שיש צד שני שיותר נח וקל להחליט עליו לעשות אותו?
   יישר כח (אין לכם מושג בכלל בתועלת שהמאמרים מביאים אבל לא ניתן להסביר את זה)!!!!

   הגב

   1. מנחם ישר כח גדול על המחמאות והפרגון.
      והלוואי ונצליח תמיד לבחור בנכון וברצוי בעיני אלוקים ואדם.
      בהערכה רבה,
      אהרן

      הגב

4. "כעת, כשהוא מודע, עליו להחליט ולבחור את העדפתו: האם הוא מוכן לוותר על טובתו כדי להשיג בכך תועלת אחרת הכרוכה בריצויו של אדם אחר, או שהמחיר יקר וטובתו קודמת"
   שאלה: איך היית מציע להתייחס למחשבה ש'אל תהיה אגואיסט, וכן, תחשוב גם על האחר ופחות על עצמך' מבחינת הגישה שאומרת תחשוב קצת פחות על עצמך וכדומה,
   או כללית: איך מכילה הגישה החסידית את מהלך ההעצמה האישית?
   ברור אגב שאדם לא נברא להיות עבד לזולתו.. ובכל זאת, סוף סוף היעד הוא טובת הוא עצמו ולא שום דבר אחר, גם אם זה ישליך דרמטית על בין האדם המתעצם – למקום, לחבירו, לאשתו.
   נא אם אתה מרגיש תועלת הרבים – תשובה מפורטת
   מודה מאד מראש!

   הגב

   1. שלום אברהם ותודה לך על השאלה החשובה.
      לענ"ד אין שום סתירה בין הגישה החסידית לבין העצמה אישית, אלו שני דברים שונים ומקבילים.
      רבים מבעלי החסד הגדולים בדור עברו קורסים להעצמה אישית כדי לבנות ולחזק את האישיות שלהם, כדי שיוכלו להיות יעילים יותר ולהפיק מעצמם יותר.
      קורס זה או אחר שמטרתו העצמה אישית יש בו חסד עם הלומד וגם אם כל אותם שיהנו מהתקדמותו בחיים והיכולות המשופרות שלו כתוצאה מלימודיו.

      יחד עם זאת הרשה לי לחלוק מכל וכל על המשפט שכתבת: "ברור אגב שאדם לא נברא להיות עבד לזולתו. ובכל זאת, סוף סוף היעד הוא טובת הוא עצמו ולא שום דבר אחר, גם אם זה ישליך דרמטית על בין האדם המתעצם – למקום, לחבירו, לאשתו".
      בוודאי שהאדם לא נברא להיות עבד לזולתו אבל הוא בהחלט כן נברא כדי לעשות חסד. חסד הוא אחד משלושת העמודים שעליהם העולם עומד. רבותינו אומרים לנו שבדורינו אנו דור עקבתא דמשיחא זהו העמוד המרכזי שאותו יש לחזק.'עולם חסד יבנה'. חסד צריך להיות משהוא מאוד מהותי בחייו של כל יהודי.
      כשאברהם אבינו חיפש אישה לבנו יצחק התורה מספרת לנו שאברהם אמר לאליעזר לחפש אישה שכל מהותה חסד ואף נתן לו סימנים שבהם הוא יבדוק האם אכן יש בה את אותן תכונות נעלות. כל אמא ואבא מתפללים שיזכו לגדל ילדים בעלי חסד.
      היעד של יהודי הוא לא "טובת הוא עצמו", וחלילה וחלילה מלומר ש- "גם אם זה ישליך דרמטית על בין האדם המתעצם למקום, לחבירו, לאשתו". וכי לאדם מותר לפגוע בזולתו כדי להטיב עם עצמו?!
      אברהם, איני מכירך, ככל הנראה, אולם בטוחנו שלא זו היתה כוונתך. הייתי מבקש שתבהיר ותסביר את עצמך.
      במלוא הכבוד הראוי,
      אהרן

      הגב

      1. תודה על האדיבות והסבלנות, כי העניין עֵד לעצמו כי בהרבה התאזרת כאן… ואכן, אבהיר את הערפל ותובהר כנות כוונתי.
         "ברור אגב שאדם לא נברא להיות עבד לזולתו.." כוונתי: ואם-כן מתקבלת על הדעת האמירה כי יש מקרים בהם 'ריצוי' זולתו על חשבונו שלו – בידיו לבחור בגישת חייך קודמים. (קצת זמן פרטי לאיוורור נחוץ, במקום קפה עם חבר-לעבודה רק כי 'לא נעים לסרב'. והמשלים רבים.)
         "ובכל זאת, סוף סוף היעד" כלומר של התרגול והעיסוק בהעצמה אישית, "הוא טובת הוא עצמו ולא שום דבר אחר, גם אם זה ישליך דרמטית על בין האדם המתעצם – למקום, לחבירו, לאשתו." .
         ובמילים אחרות, איך אני משכנע את עצמי לעשות את הדברים הנדרשים לבנות את הכוחות ולצמוח, גם למשל בפעילות חסד, וכל שאר התחומים בין אדם לחבירו, למקום, כאשר מול עיניי גישה תובענית האומרת מה לך ולכל זאת כאשר כוונתך בעומק איננה לש"ש כאנשים מורמים מעם, חדל מלעזור לעצמך כי סוף סוף כוונתך לטובת עצמך?
         מעריך שלא דנת אותי לכף חובה. מעריך מאד. כל הכבוד לך, זה מזכיר לי הסיפור המאלף מ'בעקבות'1, בהיותך מורה…
         צדיק!
         אברהם

      2. אשלים ברשותך ההבהרה:
         כוונתי הפוכה לגמרי ממה שהשתמע. הנה בניתוח לגורמים:
         1 אדם, זכות-חובה לו לעשות חסד ולעזור לזולתו
         2 וכן לעזור ולבנות את עצמו
         3 משיחזק את יכולותיו ויתעצם נפשית, יהנו מזה כולם בסביבתו
         4 השאלה הנשאלת: איך להתמודד עם הגישה השוללת את העיסוק המרובה ב'אני', כאשר המוטיבציה המניעה אותנו, בגשתינו לקורס ההעצמה היא שיפור ההרגשה-היכולות-ההצלחות, ולאו דווקא לקיים רצון בוראי.
         5והשאלה נשאלת מתוך ידיעה שאכן התוצאה עשויה להשליך דרמטית- לטובה- על צמיחה רוחנית, שגשוג גשמי, ושיפור יחסים-אנושיים, והיינו:
         6 "ובכל זאת, איך היית מציע להתייחס למחשבה ש:
         'אל תהיה אגואיסט, וכן, תחשוב גם על האחר ופחות על עצמך' מול הגישה שאומרת תחשוב קצת פחות על עצמך וכדומה" כי הרי ברור לכאורה שיעדו וכוונתו של הבא להשתתף בקורס זה או אחר הוא לכאורה טובת עצמו ולא דבר אחר?
         אקווה שהובנתי נכון, ותודה מראש

      3. אברהם שלום רב,
         אני מאוד שמח על ההבהרה הקודמת שלך ועל תוספת זו ששלחת בתוך פחות משעה לאחריה.
         במענה לשאלותיך החשובות הייתי מחלק את התשובה לשני חלקים:.
         מאושר הוא האדם שיש לו שאיפות והוא עושה השתדלות כדי להוציאם מן הכח אל הפועל, שיש לו רצון לצמוח ולגדול ולשם כך הוא משקיע מאמצים ולומד לחזק את האישיות שלו ולגלות את הכוחות שבורא עולם נטע בתוכו ולומד כיצד להשתמש בהם באופן מושכל כשמטרתו שעל ידי כך עבודת ה' שלו תהיה טובה יותר, היכולות שלו יתעצמו, התקשורת שלו תהיה מוצלחת יותר והוא יטיב להשתמש בכלים שבורא עולם חנן אותו כדי להטיב לעצמו, למשפחתו ולכל הסובב אותו ולתקן עולם במלכות ש-ק-י
         לחילופין, גם אם הוא עושה זאת אך ורק לתועלת עצמו אין בכך חסרון כל עוד הוא זוכר שכל אלו הם יכולות וכוחות שבורא עולם נתן לו ותכלית הלימוד שלו הוא לומד כיצד להשתמש בהם באופן מיטבי וכמובן תוך כדי הקפדה על כל כללי ההלכה, בדגש שלא לפגוע חלילה בזולת בשום צורה ואופן.
         שתזכה בעזהי"ת לרוב סיעתא דשמיא בכל מעשיך והליכותיך ולעשות תמיד את הטוב והמועיל בעיני אלוקים ואדם מתוך בריאות ושמחה.
         אהרן