כיצד נפתח תקשורת טובה עם הילדים?

תקשורת טובה – מה זה? ולמה זה טוב?

כשאנו אומרים 'תקשורת משפחתית' כוונתנו לתקשורת מילולית וגם לתקשורת לא מילולית שעוברת בין בני המשפחה.

תקשורת טובה היא הכרחית כדי שבני המשפחה יוכלו להחליף בניהם מידע, להביע את הרצונות שלהם, להביע את הצרכים שלהם ולהביע את הדאגות שלהם האחד כלפי השני.

תקשורת כנה ופתוחה יוצרת אוירה המאפשרת לשוחח על הבדלי גישה והשקפה, להעלות סוגיות ולדון בבעיות ובפתרונות אפשריים, וגם כמובן כדי לבטא רגשות מהאחד כלפי השני.

תקשורת טובה בתוך המשפחה מאפשרת להבהיר ולהסביר דברים, מאפשרת לבטא הערכה וכבוד מהאחד כלפי זולתו ומאפשרת לפתור בעיות וקשיים שמטבע הדברים נוצרים מעת לעת, כשחיים יחדיו תחת אותה קורת גג.

סוגי תקשורת

התקשורת מתחלקת לשני ממדים שונים: ישנה התקשורת התפקודית, השימושית, הפונקציונלית, ולעומתה ישנה התקשורת הרגשית.

התקשורת התפקודית מתייחסת לתקשורת ככלי, כאמצעי, כגורם מועיל להחלפת מידע, שמאפשרת את תפקוד המשפחה כיחידה משפחתית אחת, תחת אותה קורת גג.

ואילו התקשורת הרגשית היא הדרך שבה בני המשפחה חולקים את רגשותיהם האחד עם השני.

במשפחות מסוימות יש תקשורת פונקציונלית גבוהה מאוד אולם מאידך יש חוסר בתקשורת רגשית ולא מתאפשרת הבעת רגשות במשפחה.

בעוד שאצל חלק מהמשפחות יש תקשורת רגשית טובה אולם התקשורת הפונקציונלית לוקה בחסר. תקשורת בריאה תכלול את שני הממדים.

כיצד יוצרים תקשורת מועילה וטובה?

חשוב לשים לב לתקשורת לא מילולית. לומר לילד שהבנת אותו, להזדהות עם הקושי שלו.

שמונה טיפים ליצירת תקשורת טובה ומועילה עם הילדים

1. גילוי אמפטיה

אמפטיה (הזדהות) – גם אם הילד עשו משהו מכעיס ומקומם – ואפילו מאוד וחריג, ראשית לכל נסו להבין את נקודת המבט של הילד, את מצבו הרגשי, את הקושי שאיתו התמודד בזמן שעשה את שעשה, ותנו לו אמפתיה, הזדהו עם הקושי שלו ואמרו לו זאת.

תאמרו לו שאתם מבינים את הקושי שהיה לו באותו רגע שבו עשה את מה שעשה, גם אם אתם לא מסכימים עם מה שעשה אבל אתם מבינים את הקושי שלו. זה מאשר לילד שבאמת אכפת לכם ממנו.

2. תקשורת ברורה וישירה

תקשרו בצורה ברורה וישירה – כשאתם מבקשים משהו מהילד שלכם הקפידו להתנסח באופן ברור, מותאם לגיל שלו.

כשאותם נותנים לילד הוראה כלשהי עשו זאת בבהירות ובאופן שמותאם לגיל וליכולת ההבנה שלו. וודאו שהוא הבין במדויק את שאתם מבקשים ממנו.

תקשרו מחשבות ורגשות באופן ברור וישיר. זה חשוב במיוחד לצורך פתרון בעיות. תקשורת לא ישירה ומעורפלת לא תועיל בפתרון בעיות וגם תגרום לתחושת ריחוק וחוסר קשר רגשי.

כשאתם משוחחים עם הילדים שלכם נצלו זמן זה כדי להראות להם דוגמה לדיבור מכבד, הראו להם מהי תקשורת טובה.

3. תיזמו תקשורת לעיתים קרובות

תקשרו לעתים קרובות – הגם שקשה למצוא זמן משפחתי ביחד עם הילדים, אבל חשוב למצוא את הזמן לשוחח על מה שקורה.

לעיתים אפשר לנצל את הזמן תוך כדי נסיעה או במהלך ארוחה, בזמני השכבה ובשאר הזדמנויות.

בכל מקרה חשוב ליזום זמן לשיחות משותפות, נצלו הזדמנויות אלו כדי להתעניין בילדים, בפעילויות שלהם, בחברים, משחקים, בהצלחות ובקשיים שהם חווים בחייהם.

 4. הקשבה

השתדלו להקשיב לילד – ההקשבה חשובה יותר מהמסרים שנאמרים. שימו לב שאתם מאפשרים לילד לדבר והקשיבו בעניין למה שהוא אומר לכם.

בתקשורת טובה חשוב להקשיב לעומק ולשים לב גם לפרטים ולטונציה שבהם נאמרו הדברים.

5. שפת גוף

שימו לב לשפת הגוף – לתקשורת הלא מילולית – הבעות פנים ושפת גוף יכולות לשדר הרגשות, תחושות ורגשות אותם הילד לא אומר.

אם אין התאמה בין המסר המילולי לבין התקשורת הלא מילולית, אפשר לדבר על זה עם הילד, ולהבין באמת כיצד הוא מרגיש.

6. היו פתוחים וכנים עם הילדים

פתיחות וכנות – כשההורה לא מספר לילד את האמת משום שהוא רוצה לגונן עליו, ההורה בעצם מקשה על הילד כי הילד עצמו חש ומרגיש שיש פער בין מה שאומר ההורה לבין המציאות.

הילד נעשה מבולבל ומתקשה לסמוך על עצמו בזיהוי מצבים. הוא חש מעורער באשר ליכולתו לסמוך על חושיו לקליטת אינפורמציה.

ובנוסף, הוא גם לא יכול לתת אמון בהורה כי הילד מרגיש שההורה אינו אומר לו את האמת. הילד לומד שלא לסמוך על ההורה ובנוסף מרגיש שאין קירבה בין הילד וההורה.

העלו את הנושאים שחייבים לדבר עליהם ואל תתעלמו מהבעיות. מצאו את הזמן הנכון והדרך הנכונה לשוחח עם הילדים באופן מותאם לגיל שלהם.

7. ארוחה משותפת עם הילדים

נסו לשמור על הרגלי ארוחה משותפת – נסו לשבת יחד מסביב לשולחן ללא טלפונים, ספרים עיתונים וכדומה. נצלו זמן זה בכדי לשתף במה שקורה בחייכם.

8. זמן איכות עם כל ילד בנפרד

זמן איכות עם כל אחד מהילדים – מצאו את הזמן לתת לכל ילד/ה הזדמנות לשוחח אתכם בפרטיות, ללא שום הפרעות, ולתת לו/ה הרגשה שהוא חשוב לכם.

איך נמנע מתקשורת שלילית וחסמים בתקשורת

אם אתם כועסים על ילדיכם:

זהו את הכעס.

עצרו לרגע בכדי להירגע ולחשוב.

שתפו את הילדים בתחושת התסכול שלכם, והכעס שמעוררת התנהגותם.

הדגישו כי הכעס הוא על ההתנהגות הספציפית שעליה אתם מדברים, ולא על הילדים עצמם.

אל תשמרו טינה ואל תהיו ברוגז עם הילדים שלכם. אל תנקטו בשתיקות ממושכות. התייחסו להווה.

הימנעו מצעקות ואיומים.

חסמים בתקשורת נוצרים:

• כשאנחנו מניחים שבן שיחנו יודע מה אני חושב, או שהוא אמור לדעת מה אני חושב,
• כשאנו מתרכזים במה שאנו רוצים להגיד בזמן שבן שיחנו מדבר, במקום להקשיב למה שהוא אומר,
• כשאנו מביאים עוד בעיות ונושאים לא קשורים לנושא הנדון,
• כשאנו מניחים שאנו יודעים מה טוב לבן שיחנו ואנו מנסים לשכנע אותו בכך.

החובה והאחריות ליצור תקשורת טובה עם הילדים מוטלת על ההורים, ועליהם בלבד. הקדישו לנושא זה את מלוא תשומת הלב ולימדו את הנושא לעומקו, הדיווידנדים יגיעו מהר מאוד, בעזרת השם.