מסכנות, רחמים עצמיים, התקרבנות, לא גזירת גורל!

36 תגובות

1. גיוואלדיג
   בעבר שמעתי אותך בהרצאה חיה
   בכל פעם אני מתפעל מחדש וחש חובה לשנות את עצמי

   הגב

   1. גיוואלדיג רבי אברהם פלדמן שליט"א,
      איזה 'עין טובה', איזה פרגון !
      שתזכה תמיד לראות במעלות חבריך ולא ולא בחסרונם, חלילה.
      במלוא הכבוד הראוי,
      אהרן

      הגב

2. שמעתי אותך בעבר בהרצאה
   בכל פעם שאני קורא את דבריך אני מתפעל מחדש וגורם לי לחוש חובה לשינוי תפיסה ומחשבה על כל החיים

   הגב

   1. מעומק ליבי אני מאחל לך הצלחה מרובה. עשית כבר חלק נכבד מהדרך, אתה כבר חש את החובה שלך סוף סוף לעשות זאת, אז קדימה, קפוץ למים ותראה עד כמה זה נפלא.
      זה ישנה לך את כל החיים.
      בהצלחה, אהרן

      הגב

3. האם כשהבעיות שבאות על האדם הם בדברים טכניים יותר גם אפשר להגיד שזה לגמרי רק בחירה או שאז זה בחירה האם להיות קצת מסכן או הרבה וזה בחירה איך להתמודד עם המסכנות שלו?
   תודה רבה וכל טוב!!! (נא ללמוד את השאלה שלי)

   הגב

   1. מסכנות היא עניין של בחירה, נקודה. מי שמרגיש מסכן שידע שזה ממש לא חייב להיות כך אלא זו הבחירה שלו להרגיש כך.
      שיבדוק עם עצמו מדוע הוא בוחר להרגיש כך ואיזה 'רווחים' הוא מנסה להשיג מההתמסכנות שלו.
      כשהוא יבין ויפנים שכל קושי בחיים הוא רק אתגר ואם אתגרים צריכים להתמודד וכלל לא משנה באיזה תחום הוא האתגר הזה.
      לכל אדם יש את הבחירה מה לעשות עם האתגרים שלו: האם להתמודד או להתמוטט, זו הבחירה החופשית שכולנו מתמודדים איתה יום-יום.
      אני מזמין גם אותך ידידי, להבין זאת, לקחת אחריות ולבחור להתמודד !
      בהצלחה מרובה, אהרן

      הגב

4. ריאתי אותך מרצה לבחורים לפני הקונה בשטיביל חנצי'סקי

   הגב

   1. נכון מאוד.
      שתזכה תמיד לראות טוב, ב'עין טובה' כל ימי חייך בעזהי"ת.
      אהרן

      הגב

5. כיצד אוכל להוציא את ילדי מבחירת "מסכנות"
   קשה לי לראותם בוחרים בזה אך אינני רוצה להטיף
   להם על כך, אני מרגישה שהם קטנים בשביל להבין את טעותם (גילאים 10-12)

   הגב

   1. הדרך הכי טובה לחנך היא על ידי דוגמא אישית.
      כשהילדים יראו באיזו צורה את מתמודדת עם האתגרים שלך הם ילמדו ממך.
      בהצלחה מרובה והרבה נחת,
      אהרן

      הגב

6. שלום כבוד הרב,
   את העונג הזה לא מפספסים!
   בכל מקום, אם אלו הספרים, הכתבות בעיתון בקהילה, הרצאות בהידברות, אובכל פורום אחר,
   הכל תענוג צרוף!
   תודה על הזכות הענקית להצטרף למעגל מקבלי הדיוור,
   מאחלת לכם להמשיך להרוות אותנו ממעיינותך עד 120
   בבריאות השלמה.

   הגב

   1. תודה מעומק הלב על המחמאות והפרגון ועל הברכות המלבבות שניכר שיוצאות מעומק הלב..
      זה באמת מעודד ונותן כוחות להמשיך.
      תזכו לרוב סיעתא דשמיא בכל מעשיכם מתוך בריאות ושמחת עולם.
      אהרן

      הגב

7. יש לי שאלה, למה כל כך כיף לנו להרגיש מסכנים? למה כל כך כיף ומכרבל להיות במקום של המסכנות. אני מרגישה שלהרגיש מסכנה עושה לי טוב ונעים לפעמים למה זה ככה? ואיך אפשר לשנות את זה?
   תודה רבה!

   הגב

   1. שלום וברכה,
      הרגשת מסכנת היא בריחה מאחריות, מאפשרת לנושא דגל המסכנות לחמוק מחובותיו החברתיות, האנושיות והמוסריות
      והיא מעניקה לו הרבה תשומת לב 'צומי', הגם שזה תשומת לב שלילית.
      כדי לשנות את זה צריך קודם כל להכיר בכך שזו בחירה. לזהות על מה זה 'יושב' אצלך, מהם 'הרווחים' שאת מצפה להשיג מהרגשה זו.
      שני הדברים הללו יעזרו לך להתגבר ולקחת אחריות. אם זה לא יספיק ממליץ לגשת לטיפול מקצועי.
      בהצלחה מרובה והרבה בחירות נכונות וטובות.
      אהרן

      הגב

8. הרב ר' אהרן שלום וברכה!
   אני הייתי שמח לדעת האם אפשר לפגוש אותך באחד על אחד ולדבר?

   בכבוד רב

   משה

   הגב

   1. שלום וברכה ר' משה,
      ראשית, תודה שפנית.
      לצערי הדבר לא ניתן, בהוראת רבותי איני נפגש עם אנשים.
      ניתן לכתוב לי דוא"ל או לנהל שיחה קצרה וממוקדת בטלפון
      בברכה מרובה ובשורות טובות,
      אהרן.

      הגב

9. שלו' וברכה ר' אהרן הי"ו
   זכות גדולה היא עבורנו להיות שותפים ומנויים על קבלת מאמרי העצמה מכבודו. בעל שאר רוח, מנוסה, ובעיקר מהווה דוגמה אישית. עושה ומדבר…
   כמה נכון פשוט ועמוק גם יחד הוא הרעיון, ש"המסכנות" היא בחירה.
   ברשותכם – כמה מסכן הוא הבוחר להתמסכן. הרי הוא בבחי' "ש.. המאבד מה שנותנים לו" מן השמים נתנו לכל אדם כוחות וכוח בחירה, ךהתץגבר ולהתמודד, והוא מאבד זאת בידיו. אולי על זה נאמר "שוטה אסור לרחם עליו"…
   יישר כוח – המשך להאיר ליבות ישראל באור התקוה והיכולת לצמוח

   הגב

   1. תודה.
      תודה על המחמאות והפרגון, תודה על החיזוק והעידוד,
      ותודה מיוחדת על ה'ווארט' היפה.
      ברוכים תהיו והרבה בריאות ושמחת חיים,
      אהרן

      הגב

10. רבי אהרן,
    קראתי את ספרך. שמעתי את הרצאתך.
    אבל לאחרונה נפל לידיי הספר קומיקס אהרלה.
    משום מה קראתיו. דמעות מילאו את עיני.
    מרגש. אתה ענק באדם.
    עלה והצלח. תמשיך לקדש ש"ש ולחזק נדכאי ישראל.

    הגב

    1. תודה רבי יוסף,
       והמברך יתברך בכפל כפליים, באושר מלוא חופניים, מכל צאצאיים, בבריאות איתנה ושמחת עולם על ראשכם.
       אהרן

       הגב

11. אני מכיר את הרב מרגלית שנים רבות
    לא חיים היו ימי חייו
    ולא קל היה לעבור אותם
    ולהישאר חזק ברוחו ובנשמתו
    ועם החיוך התמידי

    תמיד אני חושב מתי אפגוש אותו שוב

    הגב

    1. לרב ראז שליט"א שלום וברכה,
       התרגשתי לקרוא את תגובתכם החמה והכל כך מחמיאה.
       יעזור הקב"ה ובקרוב ממש יסיר מאיתנו את הנגיף הנורא ונוכל שוב להפגש ולחייך ולרקוד יחדיו את ריקוד החיים והשמחה.
       חורף בריא ובריאות איתנה,
       אהרן

       הגב

       1. שלום הרב מרגלית היקר ותודה,
          שמעתי שכשהיית אצל הרב קנייבסקי מאוד נהנה
          ושאלת אותו ממה הכי נהנה בספר , אם אמת , אשמח לדעת תשובתו

       2. שלום וברכה,

          זכיתי להיות אצל מרן שר התורה שליט"א, ובס"ד יותר מפעם אחת.
          אכן כשהגעתי עם הספר במהדורתו המורחבת (במהדורה התשיעית) ערב חנוכה תש"ע מרן שמח לקראתי והאיר לי פנים שוחקות אולם השאלה שאתה מספר ששאלתי אינה לגמרי מדוייקת.
          אם זה ממש מעניין אותך, אתה מוזמן לפנות אלי טלפונית או באימייל פרטי.
          בברכה מרובה,
          אהרן

12. שלום ר' אהרן
    המאמרים שלך כמו הספרים תמיד מחזקים, אני שואב מהם חיות וכוח בלי סוף יישר כח [כמובן שאני גם מרגיש מחוייב יותר בזכותם…]
    הייצי שמח להתייעץ עמכם טלפונית בענין מסויים, אשמח לקבל את המספר בו אפשר ליצור עמכם קשר
    יישר כח
    בברכה שתזכו להמשיך בפועליכם הקדושים לאורך ימים ושנים מתוך בריות גופא ונהורא מעליא

    הגב

    1. ישר כח על מידת 'עין טובה' שלך ותודה על ברכותיך המלבבות.
       שתזכה לשנים רבות, טובות ונעימות מתוך בריאות איתנה והרבה אושר שמחה ונחת.
       אהרן

       הגב

13. ישר כח עצום על האומץ לפרוץ החוצה, ובכך לחזק את עם ישראל בשלל דרכים ופעילויות!
    אשמח לשמוע את דעתכם:
    יש לי ילדה בגיל 9 שמאוד אוהבת להיכנס לסטטוס "מסכנה", וכל תקרית קטנה ושולית מהווה סיבה מספקת להלביש פרצוף תשעה באב, בכיינות, שכיבה על הרצפה וכו'…
    הבנו שזה נובע מרצון לתשומת לב. אנו מנסים מצד אחד להתעלם ולא להגיב, ומאידך להחמיא לה ולהרעיף עליה חום ואהבה על דברים מהותיים – ויש ב"ה הרבה – שתקבל את תשומת הלב בצורה חיובית.
    בינתיים התופעה ממשיכה.
    האם אנחנו בדרך הנכונה?
    האם יש משהו אחר לעשות/להוסיף?

    תודה מראש

    הגב

    1. שלום וברכה וישר כח על הפרגון.
       לענ"ד אתם אכן פועלים נכון אולם עליכם לוודא שאתם נותנים לבתכם דוגמא טובה בנושא של התמסכנות.
       אתם יודעים שעיקר החינוך זה דוגמא אישית ולכן עליכם להקפיד שאתם עצמכם (ורצוי שגם אחרים בסביבתכם הקרובה) אינכם מרבים להתלונן על הקשיים שלכם וכו'.
       שתזכו להרבה אושר ונחת מכל יוצ"ח מתוך בריאות ושמחה,
       אהרן

       הגב

14. אני שמעתי אותך בהרבה הרצעות וברוך ה' מאד נהנתי לשמוע אותך
    ואני קורא הרבה את הספרים שלך, וכל פעם שאני פותח את הספר מחדש אני מחדש נהנה מכל משפט ומכל מילה שכתוב בספר.
    אז תודה רבה לך הרב אהרן מרגלית.

    הגב

    1. תודה רבה והרבה בריאות ושמחת חיים,
       אהרן

       הגב

15. תודה על כל החיזוקים!!!!

    הגב

    1. ברוך תהיה וחנוכה שמח,
       אהרן

       הגב

16. תודה על המאמר הראשון בסדרה החשובה,
    לפעמים ישנן מצבים בהם קשה לאדם לזהות האם זו בחירה להיות מסכן או דרישה הגיונית לצרכים נדרשים
    אודה להתיחסותך לנקודה זו.

    הגב

    1. למרים תודה על חידוד השאלה,
       הרגשת מסכנות היא תמיד מבחירה, לעיתים באופן מודע והרבה פעמים מהתת מודע.

       הגב

17. איך אפשר לשלוח שאלה במייל בלא שיופיע באתר?

    הגב

    1. שלח למייל: am0527634422@gmail.com

       הגב