על כרחך אתה בוחר!

"האדם הוא סך כל בחירותיו" – שגורה האמירה בפי רבים, אך גם היא עדיין אינה מספקת לנו, בבואנו להגדיר לנכון את התחום ששמו 'בחירה', ויותר מכך את משמעותה של הבחירה בחיי אדם (אגב, בטעות מייחסים אמירה זו לפילוסוף והמדינאי האנגלי הנודע פרנסיס בייקון, אלא שהוא התבטא באופן שונה ואמר: "האדם הוא סך כל ידיעותיו", והדים משובשים מן האמירה שלו התפזרו בשטחים שונים).

גם אם אמירה זו נכונה כשלעצמה – והיא לא נכונה – לנו, האמונים עלי תורה ומוסר, היא לגמרי בלתי מספקת.

היא לא נכונה, מפני שהאדם אינו בוחר את עצמו, אלא שעליו לבחור את הדרך בה הוא מקבל את עצמו, אישיותו ותכונותיו. האדם אינו בוחר את גורלו, מצבו וקורות חייו, אבל הוא בוחר כיצד לקבל כל מאורע המתרחש בחייו. האדם אינו רק מה שהוא בוחר להיות, אלא הוא 'בעל בחירה'.

המונח 'בעל בחירה', כפי שהוא נתפס בעיני רבים, מתייחס רק ליכולת שניתנה לאדם לבחור בין עשיית דבר טוב, להיפוכו. שתי הנקודות הללו אינן נכונות, וראוי לחדד זאת.

נתחיל מהנקודה השניה: הבחירה אינה מתייחסת רק לעשייה – מה לעשות, או איך לעשות – אלא לכל פרט ותחום בחיינו. אנו בוחרים על מה לחשוב וכיצד להרגיש, ובעיקר כיצד לקבל את עצמנו ואת המתרחש בעולמנו. אדם שמסתובב מאושר ומרומם, בחר בכך. וכמותו, מי שמסתובב מדוכדך ונפוּל-פנים, עושה זאת מתוך בחירה.

אך הנקודה הראשונה חשובה עוד יותר: משמעות היות האדם 'בעל בחירה' אינה שהוא יכול לבחור. זה הרבה יותר מכך: האדם בוחר בפועל! האדם, אינו יכול לעשות מאומה בלי לבחור. הבחירה אינה מנגנון הניתן להפעלה ברצות אדם. לא ניתנת לאדם הבחירה, האם לבחור או לא. הוא בוחר וזהו, בין אם הוא רוצה וגם אם לא. מנגנון הבחירה אינו כמערכת הלעיסה שאדם יכול להחליט (בבחירה, כמובן) שהוא ניזון מאינפוזיה וזונדה ומפסיק ללעוס בשיניו, אלא כמערכת הנשימה שאינה מפסיקה את פעולתה לרגע, כל עוד האדם חיי.

אפיון זה של הבחירה, משנה את הגדרתה לגמרי. הבחירה אינה רק יתרון המין האנושי, שניתנו לאדם כלי הבינה כדי שבאמצעותם יבחר, אלא זהו חלק בסיסי במהות האנושית. הבחירה אינה 'אופציה למימוש', אלא מציאות קיימת והכרחית בכל רגע. האדם, בכל מה שהוא עושה, הוא בוחר. אין פעולה שאדם מבצע בלי לבחור. אם הוא עשה, פירושו שהוא בחר.

דברים מופלאים כתב הגה"ק רבי שלמה אפרים מלונטשיץ זי"ע – בפירושו 'כלי יקר' על התורה (בראשית ב, ז) –  כשהוא מבאר שלא נאמר 'כי טוב' בבריאת האדם, מפני שבניגוד לכל הברואים שנבראו באופן שהם 'טובים' במהותם, ומראשית יצירתם, לא כן האדם, שיצירתו אינה שלמה, וניתנה לו הבחירה כיצד להתפתח. האדם יכול להתקדם ולהשתלם עד שיוכלו להכריז עליו 'כי טוב', אך בה במידה הוא יכול להכזיב ולאכזב. כלומר, אדם שאינו בוחר – אינו אדם כלל.

ואם כן, גם במצב של התמודדות וקשיים, אין אדם יכול לברוח מעצמו וממנגנון הבחירה שבו. הוא לא יוכל להגיד שהוא מרגיש מסכן ורפה-אונים, מבלי להיות מודע שבעצם הוא אומר: בחרתי להרגיש מסכן ורפה-אונים. וגם אין מצב בו יכול אדם להשתמט ולומר שבגין מעמסה רגשית הוא לא היה מסוגל לבחור. גם זו בחירה.

הרה"ק בעל ה'שפת אמת' מגור זי"ע כותב כמה פעמים בספרו, שצדיקים מבקשים מהקדוש ברוך הוא, שיקח מהם את הבחירה ויכניסם תחת רשותו, מפני שאינם רוצים להסתכן באי עשיית רצון הבורא. למרות שמכוח הבחירה יש לאדם שכר על מעשיו (אותם הוא עושה בכוחות שהבורא העניק לו), הם מוותרים על השכר ועל הבחירה גם יחד.

בצד ההפוך, כמה לא נעים לגלות, שיש אנשים שמוותרים על הבחירה ולא נלחמים על זכותם לבחור להיות מאושרים וטובי-לב. הם לא אשמים. זו רק תוצאה של בחירות לא נכונות בעבר. ועל רצף-בחירות והמבוא לשינוי מבט, נרחיב מעט בס"ד בפעם הבאה.