כיצד לחיות חיים של שמחה
מאמר 15 בסדרה!
תפריט
פגישה עם אדם קרוב! (מודעות עצמית)
מאמר שמיני בסדרה!
פורסם בתאריך: תמוז תשפ"א
שתף:
מאת: אהרן מרגלית
תוכן עניינים
מתי בפעם האחרונה קיימת פגישה רגועה, שקטה ובעיקר כנה, עם האדם הקרוב ביותר ללבך? האם זכורה לך אותה סיטואציה בה אתה מישיר מבט אל האדם הקרוב ביותר אליך ואומר לו את האמת הכי אמתית שבתוכך? האם אי פעם הצלחת לקיים את הפגישה החיונית הזו, בה אתה חושף את הדיאלוג הפנימי שרוחש בתוכך, מאפשר לקולות הבעבוע שבקרבך לצוף ולהישמע באזני האדם הקרוב ביותר אליך?
אנשים רבים, כאשר מוצגת בפניהם שאלה כזו, מתחילים לחשוב: 'רגע, האם בכלל ישנו אדם קרוב ללבי?', או 'מי בעצם מסוגל לענות להגדרה הזו של אדם קרוב ללבי?'. אחרים, אפילו שאלה אין להם. 'אדם קרוב ללבי?! אין דבר כזה! כולם דואגים לעצמם ולא חושבים על אחרים. שאחשוף את עצמי בפני מישהו שהחליט לקרוא לעצמו אדם קרוב ללבי?! בשום פנים ואופן לא!'.
מבלי שתעלה בדעתך, שהאדם הקרוב ביותר ללבך הוא אתה בעצמך —
בהחלט. האדם הראשון עמו אני צריך לשוחח – רצוי לעתים קרובות ומוכרח שבאופן כנה ואמתי – הוא אני בעצמי. מילדות, התקבע בתודעתנו התיוג המשייך אנשים המדברים עם עצמם למגזר אומלל ומנודה. במציאות, זה אולי דבר מוזר שאדם מנהל את השיחה עם עצמו באמצע הרחוב, אבל בחדרי חדרים, בעיקר בחדרי לבו, על כל אדם לנהל שיח נוקב עם עצמו.
למען האמת, השיח הזה מתנהל בין כה וכה, אלא שרובנו לא מקשיבים לו – וזו הבעיה! בקרבנו רוחש דיאלוג פנימי, של התלבטויות וספקות, דחפים ויצרים, מניעים ותובנות, אבל אנחנו לא מכירים בכך שמתנהלת כאן שיחה וכדאי להקשיב לה. הקולות מושתקים והרגשות מודחקים, ובוודאי שלא נרשם פרוטוקול בין הצדדים. גם אם ייאמר משפט חכם שמן הראוי לייחס לו חשיבות מכרעת, אתה עשוי לא להיות מודע לו, ובוודאי שלא תעלה בדעתך שהוא נאמר על ידי האדם הקרוב ביותר ללבך.
כדי לחיות 'חיים מלאים', דהיינו לחוות את מה שקורה עמנו ומתרחש בחיינו, עלינו להיות קשובים לעצמנו, להתבונן בתוכנו ולהיות מודעים לתהליכים שאנו מובלים בתוכם. זו לא 'שיחה' במובן הרועש שלה, אלא דווקא הפניית הקשב שלנו פנימה. כדי להבין זאת, עלינו לגעת מעט במושג 'דיאלוג' (נושא בו נרחיב בס"ד בהמשך המדור). שיחה שהיא 'דיאלוג' מתאפיינת בהקשבה, כאשר כל משוחח אומר את דבריו לאחר שעיכל את דברי השני. כאשר שני אנשים מדברים וכל מה שחשוב להם הוא להגיד את שלהם, אין זה 'דיאלוג' אלא, לכל היותר, שני 'מונולוגים'. גם כאשר אנו מתייחסים לדיאלוג פנימי, לשיחה שלך עם האדם הקרוב ביותר ללבך, עיקר המיקוד הוא על הקֶשב.
רוב האנשים שאנחנו מכירים – רובנו, בעצם – מעבירים את חייהם מבלי להבחין בהם. כאותו נוסע היושב באוטובוס ומתנמנם, כך נמשך מסע החיים. הנהג הוא היכול להגיד "נסעתי", ואילו חמשים נוסעיו המנומנמים יוכלו להגיד "הגענו". אלו חוויות מן הנסיעה יש לנוסעים שעצמו את עיניהם ברגע בו עלו לאוטובוס ופקחו אותן רגע לפני הירידה ממנו? האם אנו מוכנים שחוויות החיים שלנו יסתכמו ב'תחנות' בלבד? האין אתה מצפה מעצמך שכל יום יותיר בך זכרון של חיים – לא דבר שהנך יודע שהתרחש, אלא משהו שהיית שותף להתרחשותו?
אנו זקוקים להרבה יותר מפגישה אחת עם 'האדם הקרוב ביותר ללבנו', אבל אנו נמנעים מקיומן, בשל החשש מפני הפגישה הראשונה…
כל אדם שידמיין לעצמו את הלם ההתוודעות הראשונית, יחשוש בצדק מפניו. כי הגילויים עלולים להיות מפתיעים ומרעישים. הרי כאשר נצליח, לראשונה בחיינו הבוגרים, להישיר מבט בעיניים פקוחות אל עצמנו, יהא זה מבט נוקב ומזעזע.
נוקב?! – קודח!!!
והוא אמור להיות כזה. כי עלינו לפרק את המחסום החוצץ בינינו לבין חיינו, לאפשר לעצמנו להיפתח אל החיים, לראותם ולהכירם, להרגישם במלוא צבעוניותם ולהפוך שותפים מלאים בחוויותיהם.
אז קדימה. פיתחו יומנים – בעצם, מספיק יומן אחד – וקיבעו תאריך לפגישה דחופה עם האדם הקרוב ביותר ללבכם. זו תהיה פגישה ראשונה בסדרה, אך לעולם תזכרוה בתור פגישה מכרעת ומעצבת —
הרב אהרן מרגלית
יו"ר 'מפעל החפץ חיים העולמי' ומחבר רב המכר 'אתהלך' ו'בעקבות אתהלך' ובעקבות אתהלך 2 וסדרת ספרי הקומיקס 'אהר'לה'
פוסטים אחרונים
מהיכן נוטלים את הכוחות?
מאמר 14 בסדרה!
מי מגדיר את המטרה שלי?…
מאמר 13 בסדרה!
איך מייצרים אנרגיה פנימית?
מאמר 12 בסדרה!
שלט 'נגרר'…
מאמר 11 בסדרה!
להיכן הנך מסתכל?
מאמר עשירי בסדרה!
השאר הודעה
המוצרים שלנו
18 תגובות
יפה מאוד ואמיתי לגמרי!
תודה רבה וברכות לרוב על מידת 'עין טובה' שלכם
יפה מאד ונכון!
אבל איך עושים את זה, בסדר הבנתי אני יושבת בחדר מישירה מבט אל עצמי ואז?
אני טיפוס שלא מוצא מילים מהר… וגם לא יודעת להביע רגשות ברגע. אחרי מחשבה אני יודעת להביע באופן מדויק, אבל אשמח לקצת פרוט, אפילו דוגמא, איך עושים את הדבר המדהים הזה…
תודה!!
ראשית, ברכות על הרצון האמתי לקיים מפגש כזה, רוב האנשים פוחדים לעשות זאת.
זה יכול להתקיים בחדר סגור אבל גם בחצר, בגינה או על שפת הים, למעשה בכל מקום שבו את יכולה להגיע לריכוז ולקשב פנימי ללא הסחות דעת
צריך להצטייד ביושרה, בכנות, בפתיחות, ואומץ, ולהקשיב באמת למה שיאמר שם.
במידה ואין צופים ומאזינים בסביבה אפשר להשתמש בשפה המילולית ולדבר ממש, אבל זה בהחלט לא מחויב והשיחה כולה יכולה להתנהל בתוכנו פנימה.
גם אם את 'לא מוצאת מילים מהר', מי אמר שצריך למהר? העובדה שאת 'כן מצליחה להביע רגשות אחרי מחשבה באופן מדויק' – היא נפלאה ביותר, ישנם רבים שהיו שמחים עם יכולת זו.
קיצורו של ענין לנסות לשוחח, ליצור דיאלוג עם האני הפנימי שלנו, להקשיב לו, לסיפוריו, לטענותיו ולהסבריו, לנסות באמת להבין אותו. להבין מדוע הוא פועל כפי שהוא פועל, מדוע הוא מגיב כפי שהוא מגיב, מדוע הוא חש את שהוא חש וכו' וכו'
הבנות אלו עשויות לרפא הרבה מהמצוקות שאנו סוחבים איתנו שנים רבות וישפרו בעז"ה את התקשורת והקשרים שלנו עם עצמנו ובני משפחותינו, ותהיה להם גם השפעה נפלאה על חיינו וכל הסובב אותנו.
בברכה והצלחה מרובים
יפה מאד ומשכנע…
אבל לא הבנתי למה "הגילויים עלולים להיות מפתיעים ומרעישים"
ואם אכן הפגישה אמורה להיות כזו-אז איך עושים אותה?
אבי שלום וברכה,
תודה על המחמאה.
אם 'נקשיב' באמת לדברים, אנו עלולים לגלות שם דברים שאותם 'קברנו' מזמן עמוק עמוק בתוכנו וחשבנו שהם כבר נעלמו לחלוטין ולפתע נגלה עד כמה הם פעילים ב'תת מודע' שלנו ומשפיעים על המחשבות, התגובות והמעשים שלנו.
לשאלתך איך עושים זאת, קרא בבקשה את התייחסותי מהיום לגב' וינברגר באותו ענין בדיוק.
שא ברכה והרבה הצלחה בכל אשר תעשה.
הרב מרגלית שלום רב,
מאמר נפלא! עמוק ואמיתי, תודה רבה!
השתתפתי בסדנא שלך בעיר אלעד לפני מס' שנים, נהניתי והחכמתי מאוד.
אשמח שתהיה סדנאות נוספות.
בהערכה רבה ובברכת הצלחה.
חיה ד.
חן חן על הפרגון והמחמאות, שניכר שיוצאות מעומק הלב.
תגובתך באמת מאוד מחזקת ומעודדת, תבורכי משמיים בכל מילי דמיטב.
לגבי הרצאות וסדנאות, יש לי עיקרון שהתנאי הראשון להגעתי הוא שיזמינו אותי…
יש בעיריית אלעד מחלקה לתרבות תורנית, ישנם מתנסי"ם ומרכזים קהילתיים ואם יזמינו, וגם יסכימו לשלם, אשמח בעזהי"ת להגיע שוב.
חזק!
חשוב!
מעורר!
יישר כח!!!
ישר כח גדול על הפרגון
מדהים!! ונכון כל כך!
מעורר געגוע למקום כל כך נעים וטוב, שנזכה תמיד!
שווה מאד להתנסות לכל אחד, גם אם בהתחלה קצת קשה ואפילו בהמשך- זה שווה את זה מאד!!- מחזקת את עצמי על הדרך!:)
תודה רבה רבה!!
תודה רבה רבה,
על הדרך את גם מחזקת את כולנו, אשרייך !
וואו, זה עובד פלאים!!!
אכן, גילויים מפתיעים ומרעישים, אני מרגישה שאני מכירה את עצמי הרבה יותר מתמיד ואוהבת את עצמי.
מרגישה כאילו קבלתי חברה טובה וקרובה כמו שלא היתה לי בחיים!!!
חויה עוצמתית ומדהימה!!
מחכה לפעם הבאה שאוכל לפרגן לעצמי!!!!!!!!
ברכות לרגל ההיכרות מקרוב והחברות הטובה עם עצמך!
בהצלחה בהמשך דרככם המשותפת, בעזהי"ת.
ר' אהרון היקר, כהרגלך אתה משאיר "טעם של עוד" מגלה טפח ומשאיר לגלות בכוחות עצמנו עוד אלפיים… זה מלמד על האמון הרב שאתה רוכש לבנ"א, ובכך שיש לכולנו את היכולת, פשוט לקיים מפגש כזה כל אחד בדרכו. אם כי לעיתים יש צורך בהכוונה דווקא בחברות הכל כך קרובה הזו..
דברים מעוררים. תודה.
ישר כח רבי יוסף היקר,
ישר כח על המילים המחמיאות והמפרגנות ועל מידת 'עין טובה' המדהימה שלך.
עשיתי את זה, לפני שנתיים לכבוד יום ההולדת שלי החלטתי לשבת עם עצמי כל מוצ"ש, ל'ישיבת צוות' שענינה הרשמי 'מה יש לי, ומה יש עלי' – מה הספקתי לעשות ולהועיל ואלו רצונות הייתי רוצה להשיג.
אני אדם אנרגטי ורגשן, והישיבה עם דף ועט והאמירה-מחשבה 'דבר ושחרר מה שבא לך', הולידה רשימה ברורה ובהירות מחשבה, ורוגע בלתי יסולא בפז. אי של שפיות בתוך ים הסערות של החיים (שלי).
אגב הושפעתי לא מעט ממסר האסרטיביות שלך, רבי אהרן. תודת ענק על ספריך הנפלאים!
ישר כח על השיתוף ואשריך שזכית לכך !
תודה נוספת על המחמאות, זה באמת מחזק ומעודד.
אני מאחל לך שתזכה לעלות מעלה בדרך העולה לבית ק-ל ושתמשיך להאיר פנים ותזכה לשמחת עולם על ראשך.
אהרן